Baba Kama
Daf 31a
סְלִיקוּסְתָּא!
Traduction
residue from dates?
Rachi non traduit
סליקוסתא. פסולת עיצורי תמרים שעשו מהן שכר ל''א שמרי שכר תמרים ומנגבין אותן כעין יין קרוש ומאכילין לחמורים:
בִּשְׁלָמָא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. אֶלָּא רַב הוּנָא, לֵימָא הֲדַר בֵּיהּ?
Traduction
The Gemara comments: Granted, Rav Adda bar Ahava acted in accordance with his halakhic opinion that this is the halakha, and a public ruling is issued to that effect. But with regard to Rav Huna, shall we say that he retracted his prior opinion?
Rachi non traduit
כשמעתיה. דאמר הלכה ומורין כן:
הָנְהוּ – מוּתְרִין הֲווֹ.
Traduction
The Gemara answers: Those owners of the barley were forewarned to remove the barley from the public domain, and they did not comply. Therefore, they were penalized by Rav Huna declaring publicly that their barley was ownerless.
Rachi non traduit
מותרין הוו. שהתרו כמה פעמים בבעלים:
מַתְנִי' שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי.
Traduction
MISHNA: In the case of two potters carrying pots who were walking one after the other in the public domain, and the first stumbled on a bump and fell, and the second stumbled over the first and fell too, the first is liable to pay for the damage incurred by the second.
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא תֵּימָא מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא – וְחַיָּיב; אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי אָנוּס הוּא, וּפָטוּר – הָכָא חַיָּיב; שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲמוֹד, וְלֹא עָמַד.
Traduction
GEMARA: Rabbi Yoḥanan said: Do not say that the mishna is the opinion of Rabbi Meir, who says that one who stumbles is considered negligent and therefore liable. Rather, even according to the Rabbis, who say that one who stumbles is generally a victim of circumstances beyond his control and is consequently exempt, here, in the case in the mishna, he is liable, since after falling he had the opportunity to stand up, and he did not stand up.
Rachi non traduit
שהיה לו לעמוד. כלומר בהכי מתוקמא מתניתין ששהה בנפילתו כדי עמידה ולא עמד:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא לֹא הָיָה לוֹ לַעֲמוֹד; הָיָה לוֹ לְהַזְהִיר, וְלֹא הִזְהִיר.
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Even if you say that he did not have the opportunity to stand up, he had the opportunity to warn the person behind him, and he did not warn him.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן דְּלֹא הָיָה לוֹ לַעֲמוֹד – לֹא הָיָה לוֹ לְהַזְהִיר; דִּטְרִיד.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan could have said in response that since he did not have the opportunity to stand up, he did not have the opportunity to warn the other person either, as he was busy trying to stand up. Therefore, the mishna, which holds him liable, must be referring to a case where he could have stood up.
תְּנַן: הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה – פָּטוּר, וְאִם עָמַד בַּעַל קוֹרָה – חַיָּיב.
Traduction
The Gemara attempts to prove that the opinion of Rav Naḥman bar Yitzḥak is correct. We learned in the next mishna (31b): If the owner of a cross beam was walking in the public domain carrying his beam first, and the owner of a barrel was walking with his barrel last, i.e., behind him, and the barrel was broken by the cross beam, the one who carried the cross beam is exempt. But if the owner of the cross beam stopped, he is liable, since the accident was caused by his stopping.
מַאי, לָאו שֶׁעָמַד לְכַתֵּף – דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא, וְקָתָנֵי חַיָּיב, דַּהֲוָה לֵיהּ לְהַזְהִיר?
Traduction
The Gemara asks: What, is it not referring to a situation where the one carrying the cross beam stopped in order to adjust the load on his shoulder, which is the normative behavior of one carrying a beam, and is not considered negligence? And nevertheless the tanna teaches that he is liable, as, although he had the opportunity to warn the person behind him that he was about to stop, he did not warn him. This supports the opinion of Rav Naḥman bar Yitzḥak.
Rachi non traduit
לכתף. לתקן הקורה על כתיפו כדרך נושאי משאוי:
Tossefoth non traduit
וקתני חייב. שהוה לו להזהיר אע''ג דטריד לכתף היה לו להזהיר וא''ת ומנליה דמשום שהיה לו להזהיר חייב דלמא משום דמוקמינן לקמן דרמי כשלדא וחייב משום דלא ה''ל למירמייה כשלדא וי''ל דכשלדא נמי דרכו כשמכתף וא''ת אי אורחיה אמאי הוה ליה להזהיר הא לקמן מוכח דאי לא רמי כשלדא פטור דאיבעי ליה לבעל חבית לאסוקי אדעתיה שמא יעמוד בעל קורה וא''כ אפי' כשלדא נמי ליפטר הכא דאיבעי ליה לבעל חבית לאסוקי אדעתיה שמא יעמוד כשלדא כיון דדרך המכתפין בכך וי''ל כיון דלפעמים מכתף ואין מניח כשלדא לא איבעי ליה לאזדהורי וא''ת כי מוקי לה נמי כשעמד לפוש אמאי חייב הא כיון דאיבעי ליה לאזדהורי במכתף בעומד לפוש נמי איבעי ליה לאזדהורי דמנא ידע אם עומד לכתף או לפוש ופושע הוא וי''ל דמינכר שפיר אם עומד לפוש או לכתף הלכך כשעומד לפוש אין לאחרון ליזהר משלדא דלאו אורחיה כשלדא כשעומד לפוש הלכך ההוא דעמד פושע הוא אם לא יזהיר אבל כשעמד לכתף אורחיה הוא להניח כשלדא ואין לו להזהיר:
לֹא, כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ.
Traduction
The Gemara responds: No, it is referring to a situation where he stopped to rest, which could not have been anticipated by the person walking behind him. Consequently, he is liable.
Rachi non traduit
לפוש. דמשונה הוא ואין רה''ר עשויה לכך:
אֲבָל עָמַד לְכַתֵּף מַאי, פָּטוּר? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: וְאִם אָמַר לוֹ לְבַעַל חָבִית ''עֲמוֹד'' – פָּטוּר, לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁעָמַד לָפוּשׁ, אֲבָל עָמַד לְכַתֵּף – פָּטוּר!
Traduction
The Gemara asks: But according to this interpretation, if he stopped to adjust the load on his shoulder, what is the halakha? Is he exempt? If so, rather than teaching in the latter clause of that mishna: But if he said to the owner of the barrel: Stop, he is exempt, let the tanna distinguish and teach within the former case itself, as follows: In what case is this statement, that he is liable, said? In a case when he stopped to rest. But in a case where he stopped to adjust the load on his shoulder, he is exempt.
הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַף עַל גַּב דְּעָמַד לָפוּשׁ, כִּי קָאָמַר לוֹ לְבַעַל חָבִית: ''עֲמוֹד'' – פָּטוּר.
Traduction
The Gemara answers: The mishna is presented in this manner because it teaches us this novelty, that even if he stopped to rest, in a case when he says to the owner of the barrel: Stop, he is exempt.
תָּא שְׁמַע: הַקַּדָּרִין וְהַזַּגָּגִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה; נִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, וְהַשְּׁלִישִׁי בַּשֵּׁנִי – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי, וְשֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי. וְאִם מֵחֲמַת רִאשׁוֹן נָפְלוּ – רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי כּוּלָּם. וְאִם הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פְּטוּרִין. מַאי, לָאו שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד?
Traduction
Come and hear an alternative proof from what is taught in a baraita: With regard to potters and glaziers who were walking one after the other, and the first stumbled and fell, and the second stumbled over the first, sustaining damage, and the third stumbled over the second, also falling and sustaining damage, in this case, the first person is liable to pay for the damage of the second, and the second is liable to pay for the damage of the third. But if they all fell because of the first, the first is liable to pay for the damage of them all. And if they warned each other, i.e., each one warned the next, they are all exempt. The Gemara concludes: What, is it not a case where they did not have the opportunity to stand up, and they are nevertheless liable to pay for not warning the people behind them, in accordance with the opinion of Rav Naḥman bar Yitzḥak?
Rachi non traduit
והזגגין. מוכרי כלי זכוכית:
ואם מחמת ראשון נפלו כולן. לקמן מפרש:
לֹא, שֶׁהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד.
Traduction
The Gemara answers: No, it is a case where they had the opportunity to stand up and they did not do so.
אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם לַעֲמוֹד מַאי, פָּטוּר? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אִם הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פָּטוּר; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד – פְּטוּרִין!
Traduction
The Gemara asks: But according to this interpretation, if they did not have the opportunity to stand up, what would be the halakha? Would they be exempt? If so, rather than teaching in the latter clause of the baraita: If they warned one another, they are exempt, let the tanna distinguish and teach within the former case itself, as follows: In what case is this statement, that they are liable, said? It is a case where they had the opportunity to stand up, but if they did not have the opportunity to stand up, they are exempt.
הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַף עַל גַּב דְּהָיָה לָהֶן לַעֲמוֹד, כִּי הִזְהִירוּ זֶה אֶת זֶה – פְּטוּרִין.
Traduction
The Gemara answers: The baraita is presented in this manner because it teaches us this novelty, that even if they had the opportunity to stand up, in a case when they warned each other they are exempt.
אָמַר רָבָא: רִאשׁוֹן חַיָּיב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי – בֵּין בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, בֵּין בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ. שֵׁנִי חַיָּיב בְּנִזְקֵי שְׁלִישִׁי – בְּנִזְקֵי גוּפוֹ, אֲבָל לֹא בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ.
Traduction
§ With regard to this halakha, Rava said: The first one who stumbled is liable to pay for the damage of the second, both for damage caused to the second person by his body and for damage caused to him by his property. By contrast, the second is liable to pay for the damage of the third only with regard to damage caused by his body as result of the fall, and not with regard to damage caused by his property.
Tossefoth non traduit
אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני. לשון שני פי' בקונטרס מפי המורה וכן נראה לר''י עיקר והכי פירושו ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו דראשון ובנזקי גופו מחייב אף על ממונו דשני דהוי אדם המזיק ובנזקי ממונו מחייב אנזקי גופו דשני ולא על ממונו דקדירות הראשונות הוי בור ולא מחייב אכלים כדמפרש דראשון ודאי פושע הוא ולפיכך חייב על נזק שממונו עושה אבל שני לא פשע בשלישי כל כך ומ''מ כשגוף השני הזיק אפי' בממון השלישי חייב דהיה לו לעמוד ולא עמד אבל כשהזיק ממונו של שני אפילו גופו של שלישי פטור דאמר ליה האי בירא לאו אנא כריתיה דה''ל מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס מיתיבי כולן פטורין על נזקי ממונן אפילו ראשון אם הזיק ממונו אפילו את גוף השני ולא מצי אוקמה דברייתא כרבנן דאמרי נתקל אונס הוא דהוי ראשון נמי מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס ורבא כר''מ דאמר נתקל פושע הוא דקי''ל דברייתא ורבא לפרש הברייתא דקדרין וזגגין קאתו להכי ליכא למימר דפליגי ובקונט' פירש דרבא ס''ל דבין לר''מ ובין לרבנן נתקל פושע הוא ולא פליגי אלא במפקיר נזקיו אבל מכל מקום ה''ל לאוקמי ברייתא כרבנן דאית להו מפקיר נזקיו פטור ועוד דבהאומנים (ב''מ דף פב:
ושם) משמע דליכא מאן דפליג אמאי דאוקימנא לעיל פלוגתא דנתקל פושע דקאמר התם וקי''ל דבנתקל פושע פליגי ומשני אלא אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו דשני והוא דהזיק בגופו אע''ג דאנוס מדפטר בברייתא כשהזיק ראשון בממונו מ''מ חייב על שהיה לו לעמוד או להזהיר ולא עמד והזהיר אבל שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו של שלישי ולא אממונו דגוף השני הוי בור משום דאנוס יותר מן הראשון ולכך מטעם שהיה לו לעמוד לא הוי אלא בור וראשון שאין אנוס כל כך אע''ג דבאונס זה מפטר אדם המזיק כדמשמע בהאומנים כיון שהיה לו לעמוד ולא עמד חשיב ליה אדם המזיק אע''פ שזה דוחק אין לחוש כיון דלא קאי מסקנא הכי א''נ י''ל דרבא סבירא ליה בנתקל פושע כר''מ ולכך הראשון הוי אדם המזיק ולא בור מ''מ פטר ליה בברייתא אנזקי ממונו משום דסבר מפקיר נזקיו פטור אפילו אחר נפילת פשיעה אע''ג דרבא סבר כר''מ בהא לא סבר כר''מ ופריך הניחא לשמואל אלא לרב אמאי חשיב ליה להאי שני בור תרגמה רב אדא כגון שהוזקו כלים בכלים והשתא הדר ביה ובא ליישב הברייתא ללישנא קמא דרבא וכולן חייבין על נזקי גופו שגופו הזיק את ממונו ופטורין על נזקי ממונו שממון הזיק את הממון ואע''ג דנתקל פושע הוא מ''מ הוי ממונו בור ופטור על כלי שני אבל כשהזיק ממונו את הגוף הראשון חייב והשני פטור וגרס ברישא האי בירא לאו אנא כריתיה ובאלא אמר רבא גרסינן ה''ל בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים ולשון ראשון פ''ה והיא גירסת ר''ח אמר רבא ראשון חייב בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו דשני כשהוזקו בגופו של ראשון כדמפרש דראשון ודאי פושע הוא לר''מ דמנפשיה נפיל והוי אדם המזיק ולרבנן משום שהיה לו לעמוד ולהזהיר ושני חייב בנזקי גופו של שלישי אבל לא בנזקי ממונו של שלישי כדמסיק דאגופו של שלישי מחייב דהיה לו לעמוד ולא עמד אממונו פטור דה''ל בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים ופריך ראשון נמי נחשב גופו בור ויפטר על ממון השני ומשני ראשון מנפשיה נפיל וה''ל פושע לר''מ ולרבנן משום דה''ל להזהיר לרב נחמן ולרבי יוחנן היה לו לעמוד אע''ג דלרבנן שניהם אנוסין מ''מ הראשון שאין אנוס כ''כ הוי אדם המזיק מטעם שהיה לו לעמוד או להזהיר והשני שהוא אנוס יותר אין נחשב מטעם זה כ''א בור ולפי זה הו''מ למפרך השתא הניחא לשמואל כדאמרינן לקמן מיתיבי כולן חייבין על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן של נזקין וחוזר בו רבא מתוך קושיא זו ותימה דלישני דגופו וממונו אמזיקין קאי וחייבין אנזקי גופו דראשון מטעם אדם המזיק וגופו של שני משום בור ופטור אנזקי שממונו הזיק כרבנן דאמרי נתקל לאו פושע הוא והוי מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס אלא אמר רבא ראשון חייב בין בנזקי גופו בין בנזקי ממונו דראשון אם הזיק בגוף השני יש ספרים שכתוב בהן בהדיא בין איתזק מגופו בין איתזק מממונו שני חייב בנזקי שלישי בנזקי גופו דשני משום שהיה לו לעמוד אבל לא בנזקי ממונו דשני דא''ל האי בירא לאו אנא כריתיה דאנוס היה שהראשון גרם לו ליפול אבל ראשון ודאי פושע הוא ולהכי קתני בברייתא וכולן פטורין על נזקי ממונן פי' על ניזוקין שגוף הראשון נמי נחשב בור כיון שלא הזיקו בידים וקשה כיון דפושע הוא אמאי פטור כשגופו הזיק ממון השני ואע''פ שאין מזיק בידים אין לו ליחשב בור דהתנן אם עמד בעל קורה חייב בחבית של חבירו אלמא חשיב אדם המזיק אע''פ שאינו מזיק בידים וכולן חייבין על נזקי גופן כמו אמר מר הוא הניחא לשמואל כו' ומשני כגון שהוזקו כלים בכלים והשתא כולן חייבין על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן ע''כ לאו על נזקין קאי דאי קאי אנזקין כדס''ד השתא א''כ מיירי כשהוזקו בממון המזיקין כדמוקי כשהוזקו כלים בכלים דאי בגוף המזיק אמאי קאמר דפטורין על נזקי ממונן וכיון דהוזקו בממון מזיקין איירי אמאי חייב שני כשהזיק גוף שלישי בממונו והא האי בירא לאו איהו כרייה אלא אמזיקין קאי וכולן חייבין אנזקין שהזיק גופו בין בממון בין בגוף שאפ' גוף שני חייב על ממון שלישי דמטעם שהיה לו לעמוד ולהזהיר הוי אדם המזיק וחייב על הכלים אף לשמואל והשתא לא קשה מה שהקשה מאם עמד בעל קורה דכיון שיתחייב לפי המסקנא אין לחוש אם יכול לומר ולטעמיך ולשמואל מי ניחא דיש מקומות שאין הש''ס מקפיד ופטורין על נזקי ממונן פירוש שמזיק ממונו את הכלים אפי' ראשון דפושע הוא דהוה ליה ממונו בור ופטור על הכלים:
מִמָּה נַפְשָׁךְ? אִי נִתְקָל פּוֹשֵׁעַ הוּא – שֵׁנִי נָמֵי לִיחַיַּיב! אִי נִתְקָל לָאו פּוֹשֵׁעַ הוּא – אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן נָמֵי לִיפְּטַר!
Traduction
The Gemara questions Rava’s statement: Whichever way you look at it, this is difficult to understand. If Rava maintains that one who stumbles is considered negligent, the second person should also be liable to pay for all forms of damage caused by his negligence. And if Rava maintains that one who stumbles is not considered negligent, even the first should be exempt from liability for the damage incurred by the second.
Rachi non traduit
מה נפשך. דמשוית לממונו של ראשון בור וממונו דשני פטור:
אי נתקל פושע הוא. והוי כמשליך תקלותיו ברה''ר משום הכי ממון ראשון חייב:
נמי נחייב. אנזקי שלישי דעביד ממונו לגופו של שלישי:
ואי לאו פושע הוא. ואנוס משוית ליה:
אפי' ראשון נפטר. אפי' אנזקין דהזיק בגופו כ''ש בממונו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source